מהלכי גדוד 82
גדוד 82 במבצע של"ג
גדוד 82 נועד לפעול במסגרת חטיבה 7 בגזרה המזרחית לאורך ציר הכפרים. הגדוד, מצוייד בטנקי מרכבה סימן 1, כלל מלבד מפקדת הגדוד ופלוגת מפקדה את פלוגה א' בפיקודו של אורי מנשהוף ופלוגה ג' בפיקודו של חיים ברקת (בוקובזה).
פלוגה ב', פלוגת הצמ"פ של הגדוד, בפיקודו של רונן הורוביץ, סופחה לכוח "נומראט", ופלוגת החרמ"ש (מילואים) של הגדוד שגויסה, נאלצה להישאר ברמה"ג מאחר והנגמ"שים שלה הוחרמו עוד קודם לכן ע"י האוגדה למשימות אחרות.
במוצאי יום ראשון ה-6 ביוני, קיבלנו את הפקודה לנוע יחד עם שאר כוחות החטיבה לכיוון לבנון. יצאנו על זחלים בתנועת לילה ממחנה הגדוד בקצבייה לעבר ציר הנפט. נענו על הציר עם שאר החטיבה, ובהמשך בין הישובים בציר המזרחי של אצבע הגליל, עד שער "טוליפ". בדמדומי בוקר יום שני 9 ביוני, התגלתה לעינינו מעבר לקו הגבול בקעה אפופת עשן שחור, תוצאה של פעילות מטוסי חיל האויר וארטילריה של צה"ל. על רקע הדי המלחמה וריח אבק השריפה הגיע הגדוד בבוקר יום שני לשטח הכינוס החטיבתי ליד העיירה אל-מרי.
מאחר והיינו ללא חרמ"ש צמוד, קיבל הגדוד ת"פ פלוגת צנחני מילואים ע"ג נגמ"שים. הכוח - פלוגה ג' מגדוד 9264 (חט' 55) בפיקודו של נועם בן-צבי, הצטרף אלינו בשטחי הכינוס.
בשטח הכינוס שהינו כיומיים. תדלקנו, ערכנו תצפיות ומפגשי מפקדים, והתכוננו לכניסה ללחימה.
ביום רביעי 9 ביוני הצטרפנו עם שאר החטיבה ללחימה. נענו בעקבות גדוד 75 שהוביל ופתח את הציר דרך חצבייא.
ההתקדמות בציר הכפרים היתה בעייתית, טנקי המרכבה רחבים מאד ביחס לסמטאות והרחובות בכפרים שעברנו. לא פעם "גולחו" צידי בתים לצורך המעבר. הטור נע לאיטו לאורך ציר הכפרים. בסמוך לחצבייא עצר הגדוד והתארגן בחניון לילה.
הטור החטיבתי, שנע צפונה באיטיות, היה מתוכנן להגיע אל מוצאו של ציר הכפרים ההררי וקשה המעבר ולהמשיך בשטח הנמוך, שיאפשר פריסת כוחות ותנועה מהירה יותר סמוך לכפר בית לחיא.
בבוקרו של יום חמישי, ה-10 ליוני, התקדם הגדוד עם כוחות החטיבה כשמטרתנו - קו עמדות סמוך לבית לחיא. על-פי הידיעות שבידינו היתה מחלקת טנקים סורית ערוכה מצפון לבית לחיא, מחלקה נוספת באל-עקבה ועוד מחלקה לאורך הציר. טנקים אלה, מדגם טי 62, השתייכו לחטיבה 91 הסורית.
הייתה לי כל הזמן הרגשה שהאויב צופה לעברנו מן הרכס שממזרח. ראינו ענני אבק. צפינו ואף ירינו לעבר מאהלים ואתרים חשודים.
בנקודה שסומנה במפת הקוד כ-"בונום 67". הכביש עבר ואדי סלעי על גבי גשרון. ציפינו שהגשר יפוצץ ולא יהיה כשיר למעבר. התוכנית הייתה שאנו נטפס בשטח בעל עבירות נמוכה ביותר ללא ציר. עמד לרשותנו טרקטור לצורך הכשרת הדרך. הרעיון היה שנפתיע את הסורים והמחבלים מכיוון בלתי צפוי, נתפוס עמדות מעל תנורה ומול בית לחיא ונאפשר לחטיבה פריצה בציר חלופי. הגשר אכן היה מפוצץ, וקיבלתי את המשימה לחפש מעבר. אך עוד בטרם ירדנו מהציר, סמוך לשעה 1230, הודיע המח"ט שגדוד 75 שנע לפנינו הצליח לעבור בסמוך לגשר שפוצץ ואנו נמשיךבעקבותיו.
הגענו לאזור הגשר ההרוס. 200 מטר לפני הגשר גלשנו לתוך הואדי, טיפסנו אל העבר השני ועלינו לקו עמדות, כשאנו מתמקמים ממזרח לגדוד 75. התחלנו לזהות טנקי אויב בטווח של 3,000 מ' ונכנסנו למגע. הטנקים הקדמיים של הגדוד עלו לעמדות לסירוגין וניהלו אש.
פלוגה ג', שתפסה עמדות סמוך לבית לחיא, זיהתה מספר טנקים סוריים והחלה לירות לעברם, שישה טנקים סוריים השמדו בזה אחר זה. פרט למרכבה אחת שנפגעה בחזית ותוקנה, שאר הטנקים לא נפגעו ובמהרה המשיכו קדימה לתפוס עמדות ברכס הבא. תוך הלחימה הורגשה אש ארטילריה סורית דלילה, שגרמה לפציעתו של מ"מ מפלוגה ג'. פלוגה א' הצליחה אף היא להסב אבדות לאויב והשמידה שלושה טנקים נוספים.
בשלב זה קיבלנו ידיעות על ציידי טנקים של האויב במרחב ממזרח לנו, ואף דובר על מסוקי נ"ט מסוג גאזל. במהלך חילופי האש שלחתי את מ"פ החי"ר לעלות על הגבעה ממזרח לעמדות הטנקיםבפאתי בית לחיא, בכדי לאבטח את האגף הימני שלנו.
החי"ר פרק מהנגמ"שים וטיפס רגלית בצמוד לכרם. לפתע נשמע ירי ונועם המ"פ דיווח שיורים עליהם במקלע מכיוון דרום-מערב – כנראה אש כוחותינו. מהירי הראשון נפגעו שני קשרי המ"פ. החובש התרומם בקצה הכוח ורץ לעברם. נורה צרור נוסף והוא נפגע ונהרג. קראתי ברשת החטיבתית לגדוד 75 לחדול אש ובמקביל נעתי עם הטנק שלי למקום בו פרסו חיילי החי"ר, במטרהשהכוח היורה יזהה שמדובר בכוחותינו. כשהגעתי לשם פסקה האש.בתקרית קשה זו נהרגו שני לוחמים מפלוגת הצנחנים – הקשר יוסי זיתוני ז"ל מירושלים, והחובש דני הלפרין ז"ל מכפר-החורש. חייל נוסף נפצע קשה.
בסיום השמדת המטרות יצאנו להסתערות. היעד הבא שקיבלנו היה לתפוס עמדות בסמוך לכפר דהר אל-אחמר, לקראת מתקפה חטיבתית.
בדרך שלחתי בהתאם לתכנית המוקדמת את פלוגת החי"ר לכבוש את מתחם אל עקבה. מאחר ולא זיהינו כל אויב במתחם, וחששתי שבלהט הלחימה תיפגע הפלוגה בכוחות שכנים, הוריתי למ"פ נועם לכבוש את היעד "על יבש", כלומר ללא ירי. בכפר הסמוך, התגלה כי חפ"ק חטיבה 91 הסורית ששכן במקום, נסוג מהאזור זמן קצר לפני שהגענו למקום.
עם ערב נערך הגדוד מדרום לכפר דהר אל-אחמר בחניון לילה.החטיבה עצרה בכדי למלא מחדש תחמושת ודלק, אך אלו בוששו להגיע. נראה שהדיווח על חוסר בתחמושת נבע בעיקר מירי של טנקי הפיקוד. עקב השטח ההררי מרבית הירי היתה ע"י המ"פים, המ"מים, והחפ"ק הגדודי. אלא שלא עשינו בדיקה מדוקדקת.
במהלך השהייה בחניון הטנקים, נורו לעברנו טילי נ"ט. תותח נ.מ. וולקן שהיה עם החטיבה ירה בתגובה ומהירי נפגע נגמ"ש חוליה מאחת הפלוגות ועלה באש. למזלם של אנשי צוות החוליה הם היו מחוץ לנגמ"ש ואיש לא נפגע.
בשעת ערב מאוחרת נקראתי לקבוצת פקודות חפוזה אצל המח"ט. על הגדוד הוטלה משימה לנוע עצמאית דרך ציר מזכירון מצפון לכפר קוק, ולתפוס עמדות מעל סהל אל-כניסה במטרה לצאת משם בהמשך להתקפה חטיבתית על ינטא ולהגיע לציר ביירות דמשק.. המשימה כללה תנועת לילה של כ-15 ק"מ כשהאוייב (חטיבה 91) בהשהייה מולנו. לאחר קבוצת פקודות קצרה עם מפקדי הפלוגות עלינו לכלים והיינו מוכנים לצאת לדרך.
בהתאם לנתונים שקיבלתי, היינו הכוח הקדמי בגזרה. לפני שהתחלתי לנוע עשיתי תצפית מהירה וזיהיתי מה שנראה כמו צללית טנק סורי, בכפר דהר אל-אחמר שמצפון לי. התחלתי כבר לתת פקודת אש כשלפתע הופיעו שני רכבים בתנועה לרוחב הגזרה ממערב למזרח במרחק כמה מאות מטרים ממני. הראשון היה ללא ספק נ"נ צה"לי, והשני משהו מוזר – תובה של שרמן ועלין מטולי טילים (לימים נודע לי שהיו אלו כלים מכוח מטכ"לי). עצרתי מיד אש ברשת הגדודית, וביקשתי מהחטיבה מידע על כוחות שכנים. לא רציתי להיכנס לקרב טרגי עם כוחותינו, ומאידך לא היה לי שום עניין להיכנס למתחם אויב ללא אש. אחרי המתנה ארוכה ואין-סוף בקשות לזירוז מצידי הגיע המידע החיוני – מצפון לדהר אל-אחמריושב כוח מאוגדה 90. סוכם שעד סגול 4849 על ציר מזכירון, הגדוד ינוע למשימה דרך כוחותינו, ומשם מזרחה נתקדם תוך ירי.
באיחור של שעתיים וחצי יצאנו לדרך. מצפון לדהר אל -אחמר עברנו בסמוך לטנקי מג"ח בחניון לילה גדודי. שמחתי על שלא מיהרתי לצאת לדרך קודם לכן.
המשכנו עד מזכירון ועברנו לתנועה קרבית לאורך הציר מזרחה, כשפלוגה א' איתי בחוד. ציפינו לפגוש שוב בטנקים סוריים בדרך, אך לא נתקלנו בהם עדיין. בכניסה לציר זיהתה פלוגה א' שלושה נגמ"שים סוריים והשמידה אותם, כן הצליחה לפגוע בתותח די-30 בהמשך הדרך,
יום ששי, 11 ביוני. השחר החל לעלות ולעינינו נתגלה נוף פסטורלי- כרמים, שדות חרושים וארזי לבנון. לפתע הבחנתי בזיקוק ירוק שנורה בחזית, סמוך למעבר הכרחי בו נעלם הציר מעבר לאוכף סלעי. עברנו במהירות את המקום, בתחושה שבכל רגע ניכנס למארב, אך דבר לא קרה. במהרה התברר כי הגדוד זינב בדרגים של חטיבה 91 הסורית. פרסתי את פלוגות הטנקים ואת כוחות החי"ר והמשכנו לנוע במהירות בבקעה הרחבה שמצפון לכפר קוק. השמדנו מספר משאיות ונגמ"שים וטנק בודד. הראות היתה מוגבלת, שכן הזריחה היתה מולנו, אך הגדוד הצליח להגיע ליעד.פרסתי את הגדוד בעמדות השולטות ממערב על סהל אל-כניסה, כשבמרחק נצפים בתיו של הכפר ינטא.
דיווחתי למח"ט והתארגנו בגזרה. במרחק של 3,000 עד 5,000 מ' בחזית זיהינו כלים של האויב והתחלנו לירות עליהם. במקביל חששנו מירי נ"ט ע"י מסוקים או חוליות חי"ר מכיוון הרכס שמדרום מזרח. הצבתי תצפיות ושלחתי מחלקה מפלוגת החי"ר להתמקם על הציר מדרום לנו ולוודא שלא נופתע מהאגף.
בשלב מסוים זיהה אחד המ"פים דמויות על הרכס מדרום-מזרחבטווח של כ-800 מ' וביקש אישור לירי. ניסיתי לוודא שלא מדובר בכוח שלנו ורק אחר-כך אישרתי לו לירות. צרור אחד הספיק כדי לפגוע ולפצוע את מ"מ החי"ר והקשר שלו. בדיעבד הסתבר שהמ"מ מיקם את הנגמ"שים על דרך העפר, ועלה עם הקשר שלו לתצפית רגלית בנקודה גבוהה יותר. הקשר שהיה ברשת הגדודית, שמע את נסיונותי לזהות את הכוח וצעק למ"מ שמדובר בהם. משום מה הקשר לא הזדהה מיד ברשת, והמחיר היה יקר. שרגא, הרופא הגדודי נשלח במהירות לטפל בפצועים.
המשכנו בירי על טנקי האוייב תוך תצפית דרוכה לעבר הרכס בנסיונות לזהות וליירט מסוקי נ"ט.
בשלב הזה הגיע המח"ט ואיתו כוחות מגדוד 75 ונומראט ואלה החליפו אותנו בעמדות. נענו לאחור וחיכינו לפלוגת המפקדה שהיתה בריכוז חטיבתי שתגיע למילוי מחדש.
עם צהרי היום התבשרנו על הפסקת האש.